חרדה חברתית ובדידות

shutterstock_53312143 (1)

 

בדידות הינה הרגשה סובייקטיבית שבאה לידי ביטוי בהיעדר יחסים חברתיים מספקים. הבדידות היא גם מצב רגשי שמתבטא בתחושת חוסר השתייכות, כאשר בדרך כלל אלה שסובלים מבדידות מרגישים כמיהה עזה להתחברות עם אנשים אחרים.

מצד אחד הרגשת הבדידות יכולה להופיע גם בקרב אנשים שמוקפים בבני אדם ומצד שני אנשים החיים לבד לא בהכרח ירגישו בדידות. הבדידות מלווה לעתים בכאב נפשי עמוק ואם היא ונמשכת זמן רב הבדידות עלולה לגרום לדיכאונות ולהביא להידרדרות במצב הנפשי.

לעיתים קרובות תחושת הבדידות מלווה ונובעת מחרדה חברתית. אדם שחש מתח ולחץ ביחסיו עם בני אדם נוטה להימנע מקשרים עם בני אדם. לפעמים ההימנעות ממפגשים חברתיים היא מלאה ולפעמים ההימנעות היא חלקית, האדם לא משתף ברגשות שלו ובמחשבותיו ולאט לאט מתרחק מהסובבים אותו. הצמצום הזה מקל על תחושת המתח והחרדה בטווח הקצר אך מחליף תחושות אלו בבדידות ודיכאון. לא מעט מחקרים מראים על קומורבידיות (תחלואה נלווית) בין דיכאון לחרדה חברתית.

חרדה חברתית מקשה גם על תחושת השייכות. כשאנחנו חשים לא אהובים, לחוצים ולא מוערכים קשה לנו לחוש שייכות לחברה בה אנחנו נמצאים. לאורך זמן ההתנהגות שלנו משקפת את תחושת חוסר השייכות שלנו וכמו נבואה המגשימה את עצמה אנחנו מוצאים את עצמנו פחות ופחות באינטראקציה עם הסובבים אותנו.

בדידות היא מצוקה שלעיתים מלווה חרדה חברתית. גם אם יש לנו חברים, בחרדה חברתית הם נוטים להיות ספורים, אם קשה לרכוש חברים חדשים בבגרות, למי שסובל מחרדה חברתית הדבר קשה שבעתיים. לפעמים החברים שהיו לנו מתרחקים – אולי כי מצאו בן זוג ובנו משפחה שלה הם מקדישים את רוב זמנם, ואולי אנחנו אלו שעברנו לעיר אחרת וכעת מתקשים לייצר חברה חדשה. גם אם הסיבות הראשוניות לבדידות הן אובייקטיביות, מי שסובל מחרדה חברתית עלול להתקשות יותר בלבנות לעצמו חיים חברתיים מחדש ולכן בדידות היא קושי שבתקופות מסוימות בחיים עלול להיות הקושי העיקרי שחווה מי שמתמודד עם חרדה חברתית.

על מנת לפתור את הבדידות אנחנו צריכים למצוא עוז בנפשנו לקחת סיכון ולגלות רגשות, לתת לאחרים להכיר אותנו, לנסות לגעת באחרים – כל זמן שנשחק על בטוח – ניוותר לא שייכים – מוגנים מהחרדה – אבל סובלים מהלבד. התגברות על חרדה חברתית תעזור לנו להיות פחות בודדים ויותר שייכים.

 

איך מתמודדים עם בדידות בקבוצות של מים שקטים?

 

בקבוצות של מים שקטים אנחנו מנסים לחדש את האמון בבני האדם ולבנות תחושת שייכות לקבוצה. השייכות נבנית כל ידי שיתוף בחוויות האישיות ותגובה לחוויותיהם של האחרים. ההשתתפות במסגרת קבוצתית שבועית ואינטימית, לאורך זמן , עוזרת להחזיר תחושת שייכות ומשמעות. תחושת שייכות לקבוצה, יחד עם הרגשת השפעה על אחרים – עוזרת להרגיש פחות בודד ויותר משמעותי.

הקבוצות השבועיות של עמותת מים שקטים מאפשרות לאנשים החווים הרגשת בדידות להתחבר לקבוצה של אנשים עם קשיים דומים. במפגשים השבועיים נוצר בהדרגה תהליך בו המשתתפים לומדים להיפתח מול אנשים חדשים, לשתף קשיים אישיים ולשמוע חוויות של אנשים אחרים בקבוצה. דרך ההבנה שאתה לא לבד, ושעוד אנשים בקבוצה מזדהים אתך ועם תחושותיך תרגיש בהדרגה שאתה פחות לבד בעולם. בנוסף ככל שהמשתתפים משתפים יותר בקבוצה ומגיבים לשיתופים של אחרים, מתחזקת התחושה האישית אצל כל משתתף שיש לו משמעות ונוכחות ייחודית בקבוצה. ככל שמפנימים יותר שיש חשיבות לנוכחות שלך ושאתה משמעותי עבור אחרים – תחושת הבדידות פוחתת.

הדמיון בין חברי הקבוצה, ההתמודדויות הדומות והחוויות המשותפות לעתים קרובות יוצרות חברויות המחזיקות גם שנים לאחד ההשתתפות בקבוצה. לחלק מהמשתתפים, הקבוצה היא מקום בו הם יכולים להרגיש בבית פשוט מכיוון שהם יכולים לרגע להוריד את החומות ולהניח להגנות – סוף סוף לספר בלי להתבייש מה מפריע להם. לראות שהם מוקפים באנשים שהם יכולים להזדהות ולהעריך אותם גם אם הם עוברים חוויות שעד כה תמיד האמנת שהן מביכות מבישות ומעידות על חולשה. השותפות הזאת לפעמים מייצרת חברויות שמחזיקות שניםץ חברים לקבוצה הם כמו חברים מביס ספר יסודף מהתיכון ומהצבא – כאלו שמכירים את נפשך – כאלו שאין לך צורך להתחרות בהם.

חלק מקבוצות שלנו גם מתרגלות תאטרון פלייבק טיפולי. בסשן של תאטרון פלייבק טיפולי, חבר קבוצה משתף סיפור מעולמו וחברי הקבוצה מאזינים לו. לאחר מכן מחזירים חברי הקבוצה את הסיפור באמצעות אימפרוביזציה, ובשלב השלישי משתפים החברים אלו מחשבות וחוויות אישיות עלו בתוכם מתוך הסיפור ששמעו. דוגמה: ברוך מתאר פגישה עם השכן שתופס מקום חניה, ברוך מעיר לשכן לאחר קשיים רבים – האו חושש שתתפתח מריבה אבל השכן נראה נבוך ומתנצל. חברי הקבוצה שהאזינו מעלים בהחזרה את שתי הדמויות, קולות פנימיים, חלק מגלמים דמות של שכן כועס ודמות של ברוך שנוזף בשכן. לאחר ההחזרה משתפים החברים סיפורים דומים וחוויות מעולמם. סשן תיאטרון פלייבק הוא תהליך בו קבוצת אנשים/שחקנים מתגייסת על מנת להבין את נפשו של חברם – הם מאזינים לסיפורו בכוונה, מחפשים נקודות חיבור ומחזירים אותו בחזרה – זהו תהליך שדורש ומפתח אמפתיה. מספר עם חרדה חברתית רגיל לחוש לא שייך ולא מובן ומהסס לחלוק סיפורים אישיים והנה הוא רואה מולו חבורה של אנשים – שומעת, מקשיבה, פועלת למענו – כך תיאטרון פלייבק טיפולי מכרסם בתחושת חוסר השייכות והבדידות ומקרב אנשים זה לזה.

 

תוך כמה זמן רואים תוצאות?

 

נוכחות שבועית בקבוצה לאורך זמן יכולה להפחית את תחושת הבדידות בצורה משמעותית. במידה ומצליחים להתמיד בנוכחות, לשתף ולהיפתח מול הקבוצה בנושאים אישיים ולהגיב למה שאחרים משתפים – ניתן להרגיש שיפור בתחושה הכללית והפחתה בתחושת הבדידות לאחר מספר מפגשים. זהו שינוי שלפעמים מתרחש מהר יותר משינוי דפוסי התנהגות ביחסים עם אנשים, או התמודדות עם עמידה מול קהל.

 

 מה הייחוד של השיטה הזו על פני שיטות אחרות?

 

עמותת מים שקטים היא היחידה המציעה קבוצות ייעודיות למגוון גילאים של אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית. לעמותה יש כמה אפשרויות קבוצתיות בעלות אופי ופורמט שונה כך שניתן להתאים לכל משתתף את האופציה המתאימה לו ביותר. כשמשתתפים בקבוצה המותאמת אישית לצרכים שלך, יש סיכוי גבוה יותר להרגיש בנוח ולשתף דברים אישיים, להיפתח ולשמוע חוויות של משתתפים אחרים בקבוצה. התמודדות עם בדידות מתאפשרת על ידי תחושת שייכות לקבוצה המבינה אותך, מזדהה עם הקשיים שלך ועוזרת להרגיש פחות לבד בעולם.

בקבוצות אחרות מי שסובל מחרדה חברתית לעתים קרובות ישחזר את אותה התנהגות אופיינית של הימנעות ודחייה. בקבוצות של מים שקטים שהן קבוצות של חרדה חברתית אנחנו רואים אנשים פורחים משום שניתן להם מקום ומשום שאינם צריכים יותר להסתיר את הדבר שהם משקיעים מאמצים גדולים כל כך להסתיר. ההתנסות הזאת היא נקודת מפנה ביכולת לחוש שייכות.

כמו הקליטה למקומות שונים בחיים (עבודה, לימודים וכדומה) גם הקליטה בקבוצות שך מים שקטים היא תהליך הדרגתי. בתחילת התהליך יש שלב ראשוני של הכרות ושיתוף פרטים כלליים/ביוגרפיים, והכרות של המשתתפים האחרים בקבוצה. בהדרגה התכנים אותם המשתתפים משתפים נהיים יותר אישיים ומשמעותיים, וכך הקבוצה מכירה יותר לעומק את המשתתף והוא נחשף ליותר מידע אישי לגבי שאר המשתתפים. עם הזמן, ככל שכל משתתף משתף יותר מעצמו ושומע יותר חוויות משאר הקבוצה  נוצרת תחושה של סביבה אינטימית ומוגנת. הגעה לרמה גבוהה של אינטימיות מאפשרת למשתתף מסמנת את היכולת של המשתתף בקבוצה להוריד הגנות ולהגיע לקשרים משמעותיים שיכולים בקבוצה ובעולם החיצוני להפחית בתחושת הבדידות והניכור