רונן, 15, תמיד נראה כמתבודד. בבית הספר הוא יושב עם עצמו. אין לו חברים, למרות שחבריו לכיתה אינם שונאים אותו. הוא לעולם לא ייזום שיחה עם חבריו לספסל הלימודים ואם מישהו פונה אליו הוא תוקע מבטים ברצפה ומדבר בשקט. תמיד נראה שהוא מביט מבחוץ פנימה. לא מזמן הוא נאלץ להתקשר לחבר מהלימודים כדי לעבוד על מטלה קבוצתית, אמו הבחינה שהמחשבה על השיחה ייסרה אותו במשך שעות. לעיתים קרובות הוא חש כאב בטן ומזיע כשהוא נקרא ללוח או כשהוא מתבקש לקרוא בקול רם בכיתה. הוריו תמיד חשבו שהוא פשוט ביישן וזה יעבור לו. אבל מתי?רונן סובל מחרדה חברתית. חרדה חברתית היא פחד ממצבים חברתיים והיא כוללת פחד מליזום שיחה, לפעול מול קהל, להזמין אנשים להיפגש ולדבר בכיתה.סימנים לכך שילדך סובל מחרדה חברתית יכולים להיות:
- אי נוחות, פסיביות, והססנות במרכז תשומת הלב
- הימנעות מליזום שיחה, הימנעות מלהתקשר לחברים בטלפון, הימנעות מלהזמין אוכל במסעדה
- אינטראקציה מועטה עם חברים בני אותו גיל
- שהייה בשולי הקבוצה או התבודדות
- ישיבה לבד בהפסקה, בספריה, או היפרדות מהקבוצה בזמן מפגשים
- הימנעות מקשר עין. מלמול בשיחה עם אחרים
- חרדה מוגזמת מהערכה שלילית, מבוכה, או השפלה
- חשש מדיבור בציבור, קריאה בקול רם, או קריאה ללוח
כשבני נוער הסובלים מחרדה חברתית נאלצים להתמודד עם מצבים חברתיים לא נוחים, הם חשים לעתים קרובות: הזעה מוגברת, דפיקות לב, כאבי בטן או סחרחורת. משום שחוסר הנוחות גורם להם להתבודד ולהימנע מסיטואציות מסוימות, החרדה החברתית מפריעה להם לנהל חיים תקינים.
איך משפיעה חרדה חברתית על חייו של המתבגר
בני נוער הסובלים מחרדה חברתית מתוארים כמתבודדים, אבל למעשה אינם מעוניינים בכך. לרובם מיומנויות חברתיות נמוכות ויש להם מעט חברים, אם בכלל. כמחציתם אינם מעורבים כלל בפעילות חברתית לאחר שעות הלימודים. משום כך הם יכולים לחוש בודדים. הם אינם זוכים ליהנות מפעילויות חברתיות האופייניות לבני גילם ובשל כך עלולים לפתח דיכאון. בצורתה החמורה, חרדה חברתית יכולה לפגוע במהלך החיים התקין עד כדי נשירה מבית הספר וסירוב להשתתף בכל פעילות חברתית שאינה כוללת חברי משפחה קרובים.
השכיחות של חרדה חברתית
כמעט 1% מהילדים סובלים מחרדה חברתית, אבל כ 14% מהמבוגרים מפתחים חרדה חברתית בשלב זה או אחר של חייהם. מרבית האנשים שלבסוף יפתחו חרדה חברתית, חשים בה לראשונה בגיל ההתבגרות. חרדה חברתית היא יותר מסתם ביישנות. חרדה חברתית פוגעת ביכולתו של האדם ליהנות מפעילויות יומיומיות ולמצות את חייו עד תום.
סוגי חרדה חברתית
חרדה חברתית ספציפית (Performance (or non-generalized) social anxiety disorder) משפיעה רק בזמן הופעה לפני אנשים: לדוגמה הימנעות מדיבור בפני קהל.חרדה חברתית כללית (Generalized social anxiety disorder) – משפיעה על אדם במגוון סיטואציות חברתיות, מהשתתפות במסיבה ועד לשיחה עם המנהל בעבודה. חרדה חברתית כללית היא הנפוצה מבין סוגי החרדה החברתית.
אישיות הימנעותית (Avoidant personality) נחשבת על ידי המומחים לצורה הקשה ביותר של חרדה חברתית. בדרך כלל מתחילה בגיל מוקדם והיא נפוצה יותר בבנים מאשר בנות. משום שהיא גורמת לפגיעה קשה בתפקוד החברתי, לאנשים אלו אין כמעט חברים ולעתים נדירות יתחתנו. למרבה המזל הם מגיבים לתרופות וטיפול התנהגותי כמו אנשים הסובלים מחרדה חברתית מוכללת.
מה גורם לחרדה חברתית
גנטיקה
ילדים להורים עם מגוון הפרעות ובכללן חרדה חברתית, חרדה ודיכאון נמצאים בסיכון רב יותר באופן משמעותי לפתח חרדה חברתית בעצמם. כילדים הם עשויים להיראות סימנים של עכבות התנהגותיות : נטייה להגיב שלילית למצבים ופעילויות חדשים. ילדים עם עכבות התנהגותיות, סיכוי רב יותר שנולדו להורים עם חרדה חברתית. 20%-25% מהילדים עם עכבות יפתחו חרדה חברתית בגיל ההתבגרות. מחקרים מראים כי ביישנות ועכבות נקבעות גנטית, במידה רבה יותר מכל תכונה אישיותית אחרת.
חינוך וניסיון חיים חברתי שלילי
אם לילד הורים מגנים יתר על המידה, יש לו סיכוי רב יותר לפתח חרדה חברתית. יחד עם זאת, גם אם ילד נדחה על ידי הוריו סיכוייו לפתח חרדה חברתית גדלים. ילדים להורים אלכוהוליסטים, ילדים להורים מתעללים (רגשית או פיסית) ילדים להורים חרדים, וילדים שננטשו נמצאים בסיכון לחרדה חברתית.
טראומה
אירועים מביכים במיוחד שאירעו לילד בסיטואציות חברתיות יכולים לתרום להתפתחות חרדה חברתית, למרות שנטייה לחרדה ברמה מסוימת חייבת להתקיים כדי שהאירוע המביך אכן יוביל להתפתחות חרדה חברתית. חשוב לציין בהקשר זה שגיל ההתבגרות מזמן לכולנו אירועים שבהחלט יכולים לבלבל, להביך ואף להשפיל כל מתבגר. זהו גיל שבו המתבגר חווה שינויים רבים – פיזיים,הורמונליים, ורגשיים. בשל כך, אירועים רבים שהמתבגרים חווים בגיל זה יכולים בקלות להיתפס כטראומתיים עבורם. על כן חשוב בשלב מוקדם להציע למתבגר דפוסי מחשבה מציאותיים ונכונים יותר ולהצביע על דפוסי חשיבה מעוותים שעלולים להזיק לו בהמשך.