זוגיות דייטים וחרדה חברתית

אדון כמעט, כמעט היה חבר שלה בגיל 9, היא הייתה ארוכת רגליים וברכיה עגולות, וצחקה תמיד, ורצה הכי מהר בכיתה כששיחקו תופסת, ופעם כשתפס אותה בתופסת כמעט אמר לה שהוא מבקש חברות, אבל היא רצה מהר, ביום שתפס אומץ חלה ונשאר בבית, ולמחרת פשוט לא היה לו אומץ, ובסוף השבוע יורם הציע לה חברות.

 

אדון כמעט התאהב בה שוב בגיל ההתבגרות כשהגיעה בחולצה לבנה ורקמת פרחים, וריח הבושם כישף, והיא ניגנה בגיטרה, ושרה "suzane " של ליאונרד כהן, ושיערה השחור כפחם, וריח השמפו גרמו לו לאהוב אותה יותר, ולהגיד לה כמעט שהוא מאוהב בה ,ובעצם לשאול אותה אם התכוננה לבחינה בתנ"ך.

 

אדון כמעט במקרה עובד לצידה כבר 5 שנים, כשהגיעה למשרד לראשונה, כמעט אמר לה שהיא נראית טוב, וכמעט שאל אם תרצה לשתות משהו,כמעט חייך אליה, ואמר לה שהמשרד נראה בסדר. היא שאלה אם רק בסדר, והוא הסמיק והתנגש בצאתו במכונת הצילום.

 

אדון כמעט כתב לה בכל בוקר מייל שאהבתו אליה כואבת, וכמעט בלתי נסבלת, כמעט קם לשיר לה שיר בערב בילוי של המשרד, אבל עמי שלא הפסיק לפלרטט איתה, סתם כדי לפלרטט, קם לשיר שיר בקריוקי שאדון כמעט הציע לשיר, כמעט שר, עמי שר לה:

 

"פחות ועדיין, עדיין פוגע
זה בא והולך את יודעת
כואב כשאני, כואב לי כשאת
זה כואב כשאת נוגעת."

 

היא צחקה, ועמי צחק, ואדון כמעט לא צחק באותו ערב, וככשאלה אותו למחרת במשרד, ושיערה השחור זרקו בו חוטי כסף שאלה אם הכול בסדר וכמעט אמר שלא, ושזה כואב לאהוב ושהוא חושב שנשבר לו הלב.

 

אבל לא אמר, ואמר שהרגיש לא טוב, וגם עכשיו, והיא הניחה יד על מצחו, והוא כמעט אחז בכף ידה, כמעט נשק לה, כמעט סיפר שליבו לא יכול יותר.

 

אחרי 6 חודשים היא סגרה הדלת במשרדו, והמתיקה סוד שהיא בהיריון ושעמי הציע לה נישואין, אדון כמעט בכה, אבל חייך וחיבק אותה מעבר לשולחן והמחורר בגמליוניותו נפל, ושוב צחקה וגם אדון כמעט צחק אבל לא.

 

אתמול הגיע אדון כמעט בחליפת חתן, חמק מצלם האירועים, נשק לכלה, עמד קרוב לחופה, ולא כמעט בכה, בכה והיא אמרה לו כשניגש בסוף החופה לחבקה שגם היא התרגשה, וכמה היא שמחה שיש לה חבר כמותו, ובסוף הערב בדרך הבייתה כמעט עשה תאונה ,אבל לא, וחזר הבייתה בשלום.

 

"אדון כמעט אהב את הגברת כבר
כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר.
החורף קר היה וכבר עבר
על האדון כמעט והגברת כבר.

גברת כבר טיילה עם האדון כמעט
היא אהבה אותו וכבר נתנה לו יד,
הלילה חם היה, ירח שט
על הגברת כבר ואדון כמעט.

ועוד אביב חלף וסתיו נוסף נגמר,
והאדון כמעט ראה בלב נשבר
כמה הפסיד כל השנים שלא אמר
את דבר אהבתו אל הגברת כבר.

ועוד שנה חלפה, ועוד שנה אחת,
וגברת כבר שכבה על משכבה לבד
חושבת איך כמעט היה וכבר אבד,
לגברת כבר ולאדון כמעט.

שנים חלפו מאז, לא השתנה דבר.
אדון כמעט אהב את הגברת כבר
כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר.
עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר."

 

(מילים של חנוך לוין)

 

 

ביישנים וחרדים חברתית כמהים לזוגיות, אבל מפחדים מידיי לבקש.

 

מחשבה של דחייה נראית כמו מלחמת עולם.

 

מחשבה להגיד משהו מגוחך בדייט או לפני דייט נראית כמו הטלת פצצת אטום.

 

להיראות מגוחך, להסמיק, להזיע גורמת לחרדים חברתית שידחו את האפשרות להציע.

 

לביישנים וחרדים חברתית טמון גם "מחבל" קטן או גדול , כזה שפוסל את מושא ההתאהבות: על נתוניה הפיזיים, או שיש לה טעויות לשון ועוד, רוצה לומר: במקום שהיא או הוא יפסלו אותי אני מראש פוסל את האפשרות.

 

ביישנים וחרדים חברתית "ממסכים" ( כמו מסך עשן) את הרצון לזוגיות ולדייט, הם עלולים להמשיך במסדרון במקום העבודה, ולא להגיד בוקר טוב למי שהם מתעניינים בה. הם עלולים להיות החבר הטוב, ידיד הסתרים עימו היא או הוא מתייעצים לגבי נושאים רומנטיים, הביישן עשוי להיות יועץ טוב, ולהסתיר שבעצם הוא רוצה באפשרות לעצמו.

 

ביישן וחרד חברתית עלול לבטל ברגע האחרון לפני הדייט ולהודיע שהוא חש ברע.

 

הוא או היא עלולים לגלות מעט קוצר רוח, או כעס או לחץ כדי לבטל האפשרות ולהיתפס כעצבניים ולא נעימים .

 

חרדים חברתית עלולים "למסך" החיזור כשתקניים או כמשעממים או לעשות בדייט "ראיון לעבודה" למושא תשוקתם, להפציץ בשאלות, ולא לספר דבר על עצמם.

 

חיזור הוא פרקטיקה, הוא דבר שאנשים רגילים עושים, גם עבור עבודה שבא להם לעבור אליה, וגם בחיזור. אנשים מנסים את מזלם, ויודעים שיש אפשרות להתקבל או להידחות, לא טוב או רע, פשוט מציאות. למעשה האפשרות להידחות אינה אפשרות רעה, היא אפשרות, והמשמעות היא להמשיך לנסות, עצם ההתנסות אומרת:" אני כאן כדי לנסות עד שאצליח". חרד חברתית עשוי לנסות, מתוך ידיעה שזה ייכשל, בהתנסות יביא את המחשבה מנבאת מציאות, בתוצאה ייכשל, וישוב "למאורה" עד הניסיון הבא בעוד 10 שנים.

 

אחרים יגידו לעצמם שהם מעוניינים, אין להם ידיעה אם יצליחו, אבל הם מוכנים לנסות עד שיצליחו.

 

הפוסט הזה מבקש מביישנים וחרדים חברתית לחשוב:

 

האם אני רוצה זוגיות וסובל מהיעדר זוגיות, דייקו לעצמכם  האם אתם סובלים או מאוד סובלים?

האם אני משתמש ב"תחליפי זוגיות" שמצננים את התשוקה לזוגיות: אתרי פורנו, פייסבוק, קריאה באינטרנט וכו .

האם אני "ממסך" את התעניינותי מול מושא התעניינותי?

האם יש בי "מחבל" הפוסל ומוצא פגמים במושא התעניינותי?

האם עבר זמן רב מידיי מאז ניסיתי להציע למישהו/ מישהי לשתות קפה?

האם אני מוכן לקפוץ ולהסתכן בהצלחה או ליפול על הישבן?

האם אני מוכן לצאת לדרך ?

 

 

אם כן נשרטט בהמשך את הדרכים, ובינתיים, הכול בסדר, אנחנו נמשיך לנסות כי אנו רוצים זוגיות. האם אנחנו מוכנים לצאת לדרך נפלאה, יפה , בחלקה משובשת, אבל נופיה מהממים? התרגשות, התנסויות, אהבה ושלווה מחכים לנו, אה, כן וגם זוגיות …

כתב: גילי רוזן המתמודד בעצמו עם ביישנות וחרדה חברתית, פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי רס"ן במילואים כקב"ן בכיר, כתב ספר שייצא בקרוב לחנויות " הרואה ואינו נראה- מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות. כי כולנו ( כמעט ) לפעמים מתביישים.

 


 

לקריאה נוספת:

 

ביישנות ודייטים – לא משימת התאבדות אלא מטרת החיים הטובים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.