חרדה חברתית הינה אבחנה חדשה יחסית, הוכרה בDSM III  בשנת 1980 וכקטגוריה נקבעה בשנת 1966 (מרום , 2006). מדובר על הפרעה שהיא מן השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים (רוטברג וויצמן, 2008). ביטוייה יכולים להיות בצורתם המוכללת (Generalized social anxiety disorder) וזו מופיעה לרוב עם תחלואה נלווית. במקרים מסויימים, כאשר החרדה מתחילה בגיל צעיר היא עלולה להופיע…

  במאמר זה נציג מודל לטיפול בחרדה חברתית באמצעות תיאטרון פלייבק: נראה כיצד הפרקטיקה של תיאטרון פלייבק טיפולי מיישמת מטרות התנהגותיות קוגניטיביות לטיפול בחרדה חברתית ונצביע על אלמנטים תרפויטיים ייחודיים בתיאטרון פלייבק טיפולי רלוונטיים להפרעה.   חרדה חברתית   חרדה חברתית מוגדרת כפחד ממצבים חברתיים להם הפרט חשוף. הפרט פוחד לפעול בדרך המבטאת סימפטומים של…

מחשבות אוטומטיות שליליות או עיוותי חשיבה הם הטיות בחשיבה שגורמות לנו לפרש את המציאות בצורה שגויה וגורמות לתחושות והתנהגויות שליליות. דפוסי חשיבה שליליים מאפיינים אנשים הסובלים מחרדה חברתית. אחת המטרות של טפול קוגניטיבי התנהגותי היא זיהוי של דפוסי מחשבה שליליים ושינוי של אופן המחשבה. בטפול קוגניטיבי התנהגותי נהוג לבחון כיצד נובעים הרגשות מתוך המחשבות. אהרון בק…

  החרדה החברתית שלי – מבט ממעוף הציפור פרק מתוך הספר איך הביישן למד   תארו לכם שאתם נמצאים בטיול בטבע, ולפתע מאבדים את דרככם ולא יודעים לאן להמשיך הלאה. אתם מנסים שבילים שונים שמובילים אתכם שוב ושוב לאותה נקודה, ומתחילים לחוש שאין מוצא. לפתע אתם מבחינים בעץ גבוה שעליו אפשר לטפס ולראות את סביבתכם ממעוף הציפור. אתם עולים…

בסיטואציות חברתיות יתכן שאתם מבחינים בצדדים מסוימים של עצמכם שאינכם אוהבים. אולי אתם בטוחים שהקול שלכם נשמע מוזר, אולי אתם מכנים את עצמכם בשמות: "אידיוט!", "אני כזה אדם עצור ומשעמם" או "אני לא יודע לדבר עם אנשים" או "אני לא יודע להעביר פרזנטציות" – אתם תופסים את עצמכם באופן שלילי ומאמינים שגם אחרים תופסים את…

כשמשווים אנשים הסובלים מחרדה חברתית לכאלו שלא, מוצאים שבזמן מצבים חברתיים הנחווים כמאיימים, הסובלים מחרדה חברתית נוטים להפנות את הקשב שלהם פנימה: הם מתחילים לבדוק ולמדוד את עצמם ואת התפקוד שלהם לפרטי פרטים ונוטים להתבונן בעצמם מעין הצופה, או אולי נכון יותר לומר מעין המבקר. תהליך הבדיקה העצמית הזה אינו אובייקטיבי ומלווה במחשבות ודימויים שליליים…

דמיינו לעצמכם את המצב הבא: המנהל שלכם בעבודה ניגש אליכם ומבקש מכם להעביר הרצאה לצוות העובדים על נושא שאינכם מכירים היטב. עליכם להעביר את ההרצאה בעוד יומיים. אין לכם מספיק זמן להתכונן כראוי. מה תרגישו במצב כזה? חלקכם ודאי ירגישו תחושת מחנק. מתח. הלב שנופל לתחתונים. הזעה. לחץ. מה תרגישו רגע לפני ההרצאה? כאבי בטן? דפיקות…