עשיתי עבודה מסוימת מספר שנים. העבודה הייתה מאתגרת, מרתקת, השכר איך לומר, לא משהו.
עיקצצה בי ההרגשה בשנים שעסקתי שהשכר לא תואם את עבודתי, שאני משקיע ולא מתוגמל אבל לא פניתי בתלונה, או דרישה.
המחשבות שרצו בראשי היו:
"זה לא נעים לבקש העלאה, זה אגואיסטי"
"המחשבה על כסף מקטינה אותך, לא הכול נמדד בכסף"
"אתה לא עושה את זה בשביל הכסף, אתה עושה את זה בשביל הקידום,על כן אתה יכול לסבול בשקט."
"מי אמר שמגיע לך יותר כסף, מה אתה חושב את עצמך ?"
" איזו פאדיחה תהיה לבקש העלאה והאחראים ייקחו את זה קשה והם ידאגו להכפיש את שמך המקצועי בכל הזדמנות, זהו,הלך עליך!"
אז לא ביקשתי, והלך והסתבך הגוש בבטני שאני פראייר, אבל אין מה לעשות, לא אוכל לשנות את המצב.
התנהלות כלכלית היא נושא מורכב, ועבור ביישנים זהו נושא מורכב שבעתיים.
הנושאים הקשורים בהתנהלות כלכלית שיעשו את ההבדל בין עוני ומחסור לבין להיות בעל אמצעים כלכליים מספקים ברמה סבירה הם:
- אתה עובד תקופה ארוכה מאוד, הבוס רמז מזמן לגבי העלאה במשכורת, כל עמיתיך לעבודה אומרים שברור שמגיעה לך העלאה במשכורת אבל לא נעים לך לבקש העלאה מהבוס.
- את עובדת מאוד מוערכת במקום העבודה, אחרים קיבלו דרגה גבוהה יותר במשרות זוטרות ממך אבל את מתלבטת אם לבקש דרגה גבוהה יותר, ועסוקה במחשבה מה תחשוב עלייך הבוסית אם תבקשי.
- את מעוניינת בתפקיד הניהול, בעלך אומר שזה " תפור" עלייך אבל את "חסומה " ומתמהמהת אם לגשת למכרז על משרת ניהול כי משמעות הדבר לעזוב את החברים לעבודה,וחושבת מה הם יחשבו עלייך שאת רק דואגת לעצמך ובינך לבין עצמך את מפחדת שמנהל משאבי אנוש שבא משירות צבאי ארוך, ושהוא כזה כוחני ידבר אלייך לא יפה בראיון למשרה והוא "יקטין" אותך, ואז כולם ידעו שאת באמת "לא שווה" משהו.
- אתה רוצה כבר לעבוד, המשרה פנויה,אבל לגשת לראיון עבודה,ולשבת מול הבוס שישאל כל מיני שאלות,ואתה תתבקש לספר על עצמך, ובפעם האחרונה שעברת ראיון עבודה הרגשת מחנק, שאין לך אוויר, הפה שלך היה יבש ורק רצית לברוח משם, זה נראה מפחיד ומלחיץ מידיי.
- מאז שהשתחררת מצה"ל מנג'סים" לך בבית לחפש עבודה באופן פעיל, אחיך עשה את זה בלי בעיה, תיקתק יום וחצי של שיטוט בין בתי קפה והציע עצמו בלי בושה, אבל עבורך ללכת לבתי עסק לדבר, למכור את עצמך בפנייה פנים אל פנים או בטלפון, נראה כסיוט, פאדיחה, את מתה מבושה ויודעת שתסמיקי נורא, לכן את מעדיפה לשלוח קורות חיים למקומות עבודה,למרות שאנשים פחות מתרשמים מקריאת קורות חיים מאשר התרשמות חיה.
- כבר הרבה זמן אתה שוקל לדבר עם הבוס או נציג הוועד במקום העבודה לגבי זכויות סוציאליות המגיעות לך או שאינן משולמות אבל אתה דוחה את זה שוב ושוב כי לא נעים לך לדבר על זה.
- חודש שלישי ברציפות שמשכורתך מעוכבת ואת מהססת לבקש ולדרוש תשלום משכורת מעוכבת.
- עשרה חודשים עברו ולא קיבלת משכורתך ואת עדיין מתלבטת אם לפנות לבית דין לעבודה או לעו"ד לגבי הלנת שכר כי הבוס לשעבר אולי יחזיר אותך לעבודה, יציע לך לעבוד אצלו, וכמובן שהוא בעל קשרים בתחום,ואם הוא יזרוק מילה נגדך לחבריו בתחום,את תתייבשי ולא תמצאי שום עבודה.
- חברים שלך אומרים לך לפנות לחברת הביטוח לגבי תביעת מי שפגע בך ברכב אבל את לא עושה את זה כי את מרחמת על הצד השני שיצטרך לשלם השתתפות עצמית גדולה או שאין לו בכלל כיסוי ביטוחי.
- לא נעים לך לפנות למוסד לביטוח לאומי לגבי בקשת סכומים המגיעים לך על פי החוק, למשל, חיפשת עבודה זמן רב ועדיין לא מצאת, ואין לך כל הכנסה, או אתה מובטל מזה מספר חודשים ולא שולבת בשוק העבודה, מגיעה לך קצבת אבטלה, כולם אומרים לך לתבוע אבל לך לא נעים לבקש, זה נראה לך לא מוסרי, נצלני.
- יש לך מינוס בבנק,ונראה שנחוצה לך הלוואה לסגור את המינוס אבל תצטרך לעבור אצל סגן מנהל הבנק,שאולי יגיד לך שאתה מוציא יותר מידיי כסף.
- בבנק אחר יש זכויות יותר טובות למעבירי משכורת שלהם ופותחי חשבון, ואתה לא מצליח לפנות לבנק שלך, לדרוש תנאים דומים או לעבור לבנק אחר, "לא נעים", אתה אומר לעצמך, "אני מכיר את העובדים בבנק, שנים יש לי שם חשבון בנק, ההורים שלי גם באותו סניף".
- את תקועה בעסקה גרועה בחברת הסלולר ובחברת אחרות מציעים דילים טובים יותר, אבל את יודעת שתצטרכי להתעמת עם חברת הסלולר שלך, ואת נמנעת ונשארת תקועה בעסקה גרועה ומאוד לא רווחית.
- חברת לוויין מתחרה מציעה דיל הרבה יותר טוב, אבל את מדמיינת את "החפירות" של החברה הנוכחית של מחלקת שימור לקוחות,ואת פשוט מוותרת על ה"סרט" הזה מראש.
- הקבלן " מורח" אותך עם השיפוץ" תקופה ארוכה, עבודתו מתארכת, ושוב הוא מבקש עוד כסף למרות שלא ביצע את החלק הקודם בפרויקט עבורו כבר שילמת. אתה מהסס, אשתך אומרת שלא תעז לשלם,אבל אתה מפחד שהקבלן "יתקע" אותך אם לא תשלם לו עכשיו.
- בעל הדירה דורש העלאה בשכר הדירה, את רוצה להישאר,ולא בא לך לנהל משא ומתן,ולהציע לו מגורים לתקופה ארוכה שיהיה "שווה" לבעל הבית תמורת אי העלאת שכר הדירה, מה גם שבקשתו נראית מוגזמת ותלושה מהמציאות באזור לגבי שכר דירה.
- אתה טוב מאוד בתחום שלך אבל מתבייש לשווק ולעשות יחסי ציבור ולפנות למוסדות גדולים שעשויים להציע לך לעבוד איתם,ובכך להגדיל משמעותית את הכנסותיך, אתה מריץ תסריטים למי תוכל לפנות, מבין שיש שם "מלא" כסף והמון הזדמנויות אבל קשה לך להוציא את זה לפועל כי אתה מתבייש ומחכה שיפנו אליך, וזה לא קורה.
- המרצה, או הבוס שאלו מי מעוניין להשתלב בפרויקט ומיד קפצה המוחצנת מלאת הביטחון העצמי שיש לה כישורים פחות טובים, חברים שלך אמרו לך לדבר עם הבוס או המרצה ולהגיד שאתה יותר טוב בלי היסוס, שזה מה שהם היו עושים אבל המחשבה מציקה לך שזה צעד שחצני שגם ל"ההיא המוחצנת מגיע ולא רק לך, ויהיו בטח עוד הזדמנויות למרות שצד שני שלך יודע שלא…
- השותף מוציא יותר מידי כסף למטרות אישיות, סוגר מינוסים, נוסע לחו"ל, זה הופך לבור לחפור בה, די,נמאס לך, אבל אתה לא רוצה להגיד לו כי אתם חברים ולא עוסקים בקטנות בין חברים, חוץ מזה הוא הכניס אותך לעסק, הוא "הפה" של העסק, הוא בולדוזר במכירות.
- אתה עובד במקום העבודה והבוס כל הזמן דורש ממך דרישות לא הגיוניות, ביצוע משימות שאינך יכול לעמוד בהם ומעמיד אותך בלחץ נוראי ואין לך כוח להתעמת איתו, למרות שאחותך יעצה לך לעשות זאת, ועל כן "כתרופה" ללחץ המטורף הזה אתה לוקח ימי מחלה ואף שוקל התפטרות למרות שאתה צריך את העבודה הזו כי אתה משלם משכנתא גדולה.
בהערכה זהירה נראה כי "מחיר" הביישנות גדול מאוד.
יש כאן איבוד הכנסות ניכר, הנע בין מאות שקלים בחודש עד מאות אלפי שקלים על פני חיים שלמים,ובמילים אחרות הבדל בין להסתדר טוב או טוב מאוד מבחינה כלכלית לבין שקיעה בחובות,או להגיע אף למחסור או עוני ומצוקה, ואכן זה אחד המחירים הגדולים שמשלמים ביישנים.
המשמעות של ביישנות וחרדה חברתית היא עיסוק יתר במחשבה על הצד השני, מה הצד השני יחשוב עליי ומחשבה כי התמודדות "לא ביישנית " תהיה כרוכה בנזק רציני כמו מפח נפש, העלבה פומבית, נידוי, השפלה פומבית, דחייה וכו'.
סיפור של התמודדות
בני בחור צעיר יפה תואר עם חיוך מקסים וכובש אוהב לשיר, למעשה הוא מוכשר מאוד, רבים " מתים עליו", אשתו אומרת שהיא " נשפכת" ממנו מהתרגשות, הוא מרגש ומנעד הקול שלו רבגוני.
כיוון שהשתחרר מן הצבא לפני כשנתיים הוא עובד בינתיים עם אמו- בינתיים קרי מזה 5 שנים. יש לו תוכניות גדולות אבל בינתיים הוא מופיע איתה.
אמו זמרת גדולה, היא שרה נפלא, שרה במספר שפות, קולה גדול, תנועותיה בטוחות,אבל המופע שלה הוא של שירים נוסטלגיים, ולא עכשווי.
היא שרה בביטחון, יורדת אל הקהל, מפלרטטת קצת עם הקהל, נשענת בגופה על האנשים החשובים, מחבקת אותם, גופה מלא אבל משדר קלילות.
היא נותנת לו לשיר שיר אחד או שניים, מבקשת שיקשיבו לו, עושה לו פאדיחות ואומרת שהוא מתבייש, שיעזרו לו ויקבלו אותו יפה.
היא נותנת לו יד ומצעידה אותו מעמדת ההגברה והסאונד לקדמת הבמה.
הוא מתחיל לשיר, ואנשים נמסים מקולו, אבל רגליו דבוקות למקום. הקהל מוחא כפיים, אוהב אותו.
אחר כך הם נוסעים יחד הביתה ואימא שלו "זורקת" לו 300 ₪ למרות שהיא מרוויחה בכל ערב אלפי ₪.
אמו אומרת לו שיש בעסק הרבה הוצאות לעסק: מע"מ, שמעמ, פועלים, משאית עם כל הציוד שלהם, פרסום, תלבושות.
לאחרונה בני חש מתוסכל, הוא רוצה להופיע אבל חש פראייר, בינתיים לא שם לה ברז, אבל מידי פעם חשב אם להבריז לאמו. הוא יודע שהיא צריכה אותו גם בסאונד אבל גם בשירה.
היא עושה את העבודה עם הקהל המבוגר, אבל רחבת הריקודים מתמלאת כשהוא שר, יותר ממנה. היא זקוקה לו, הוא יודע את זה אבל מהסס אם לבקש העלאה, כשביקש ממנה מזמן, אמרה לו שיגיד תודה על מה שהוא מקבל.
בתהליך ארוך של חיזוק בטחונו הוא למד לדרוש מאמו להגדיל זמן המופע שלו, ואמו אפשרה לו זאת.
עבדנו על חיזוק האסרטיביות שלו והוא הציע בשיחתנו פנייה לאמו לגבי העלאת שכרו בדרישה הוגנת יותר לחלוקת רווחים.
הוא ביקש לשוחח איתה על זה בבית קפה, היא ידעה מה הוא רוצה לבקש ודחתה מועד המפגש.
הוא למד אצלי לחזור ולדרוש זאת, לבסוף הם נפגשו, ומה שהפתיע אותו, ולא אותי שכרגיל "הסרטים" היו יותר גרועים מן המציאות.
למעשה היא הציעה לו שותפות, נכון עדיין היא מרוויחה יותר אבל חלוקת ההכנסות הוגנת יותר והוא חש נפלא והתחזק מולה, בטחונו עלה ומופעו משוחרר יותר, והקהל ? מת עליו וזורם לרחבת הריקודים.
טיפ טיפונת – דרכים להצליח:
- נתחו המחשבות השליליות ובדקו באופן מציאותי עם אנשים אחרים ומה שיותר יותר טוב, אספו מחשבות של אחרים לגבי הדילמה, מה אחרים חושבים, האם זו באמת תהיה פאדיחה.
- חפשו וצרו מחשבות שיעזרו לכם להשיג את מטרותיכם לקידום בעבודה, לקידום מבחינה כלכלית, מותר לכם וחשוב שתדאגו לצרכים שלכם. למעשה כאשר לא דאגתם לצרכים הכלכליים שלכם הרגשתם מתוסכלים, מדוכדכים ובעיקר פראיירים.
- העבודה הנוספת הגדולה היא עבודה התנהגותית, לרוב שום משימה לא תהיה כרוכה במשימה חד פעמית בגיחה אחת ויחידה.
- יכול להיות שפנייה אחת לחברת כבלים, חברת סלולר, פנייה לבוס להעלאת המשכורת תהיה מתסכלת, או לא מוצלחת, קרוב לוודאי שפנייה אחת לא תסיים את הטיפול במקרה,ויהיה צורך בחזרה מחודשת להתמודדות עם אותו נושא או סוגייה.
- ההתמודדות תתחיל עם המחשבה שלכם כי זה יהיה לא נעים, מלחיץ, הדרך תהייה מתסכלת, אולי יהיה אפילו ייאוש, פעמים רבות יתגלה כי ה"סרטים" היו בראש ולא במציאות, וסיום מוצלח יהיה בגדר שיפור ניכר בהכנסות או הקטנה הוצאות.
- החוויה לבסוף תהיה של הצלחה, בין אם התוצאה המקוה תתרחש, החוויה תהיה של התמודדות ולא של ויתור ועל כן מובטחים 100 אחוזי הצלחה.
- חפשו משלב מוקדם מי שמאמין בכם ואשר לו תצטרכו לדווח על התקדמות: בן זוג, חבר, עמית לעבודה, מאמן, מנטור, מטפל אך כזה המתאים לכם,דהיינו הוא/ היא יעריך את הישגכם, הוא/היא יראה בכל התקדמות צעד גדול ומשמעותי. הוא לא יקטין אתכם, אולי הוא מודל להתמודדות, קרי גם הוא מתמודד עם ביישנות חרף כל הקושי אך נאבק, מתמודד וממנו תיקחו,ותקבלו השראה.
הרואה ואינו נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות
