לא ידעתי אם לה יש חבר או לא על כן נעתי בהססנות כביישן אמתי המגשש בחשש, בחוסר ביטחון ובגמלוניות, אבל היא ידעה מיד שאין לי חברה. מבט קצר וסוקר של פניי קבע אצלה ידיעה ברורה: "אין חברה !"
כך בפסקנות קבעה, לימים כשהייתי עם יותר ביטחון שאלתי אותה איך ידעה .
"השחורים" …אמרה .
"מה זה קשור?, שאלתי.
"עם כמות כזו של "שחורים" ברור שלא הייתה לך." קבעה אשתי, אז כשהייתה חברה שלי.
תקופה ארוכה בחיי היו מכנים אותי קיבוצניק ולא הבנתי איך אני, עירוני שכמוני זוכה לכינוי שכזה . הייתי הולך בסנדלים תנכיות, זו הדוגמא של פעם לכפכפי קרוקס של היום.
לבשתי חולצות ישנות, דהויות ולא מגוהצות של תנועת הנוער ספק בנות 3-10 שנים אחורה, לבשתי מכנסי התעמלות של בית הספר היסודי, שלא הסתירו שוקיים ואולי למעלה מזה…
הייתי עם רעמת שיער שהסתירה חלק מפניי, התגלחתי פעם ב.. וחצ'קונים עיטרו את פניי.
התיק על כתפי היה אותו תיק שכל (כך כונה התיק דאז) ששימש אותי בגיל 24 כפי ששימש אותי בגיל 15 כמדריך בתנועה.
התלבשתי או כנער בן 15 בימים בהם כבר הייתי צעיר בן 23-27, או בבגדים שהתאים לי המוכר מאופנת לונדון שידע להתאים לבוש נאה לאבא שלי אבל זה היה לבוש, איך לומר זקן…
לקחו לי הרבה שנים, אולי עד השנים האחרונות ממש, ואני בן 50 שממש חשוב לי איך אני נראה ומתלבש.
מעולם עד השנים האחרונות לא נעמדתי מול המראה, והייתי מתלהב מהלוק, רק בשנים האחרונות.
ביישנים מתמודדים עם ההופעה החיצונית שלהם בשאלה הטורדנית איך אחרים תופסים אותם, אבל הם מיד קובעים בביטחון שהם לא עוברים טוב את המבחן, או שהם חוזים כישלון במבחן בממד הבינאישי ועל כן הם מתמודדים איתו באופן בו, שהם מקצרים את זמן הבחינה קרי מינימום זמן בסיטואציה חברתית או שכיוון שהם חוזים כישלון במופע בינאישי הרי הם מכשילים עצמם, באחת או יותר מן הצורות הבאות:
- משתדל לחצות מהר מעבר או שטח פתוח או יקפא במקומו.
- הולך בכתפיים שמוטות
- מביט למטה או מתעלם מן הקהל ובעיקר לא יוצר קשר עיין
- נע בצורה נוקשה בגפיים סגורות, ראש מורכן, לא מניע גפיים ידיים בתנועה, נע כמו יפנית מסורתית חסודה הנעה בשמלה הדוקה מידיי.
- ממעט לחייך, לא צוחק בקול, לא מדבר בקול, לא צועק, לא מתרגש, לא מניף זרועות, ידיים שלובות,לא מקרין כעס או רגש אחר למעט לחץ ומתח כלפי חוץ.
- לא רוקד אפילו אם מאוד בא לו.
- יושב בצד, בפינות באופן שלא יבחינו בקיומו
- נמנע מהתקהלויות על כן לא מגיע למצבים כאילו: נשאר בכיתה כשכולם יוצאים לחצר, יושב בפינה שלו בתנועה מינימלית. בתום הרצאה או בהפסקת קפה לא יוצא למקום בו האנשים נפגשים כמו: מדשאה, קפטריה, חדר אוכל.
- נטול חן: קפוא, לא מחייך, לא חש בנוח עם גופו, לא מבליט עצמו או משהו בו.
- פנים: הביישן או ביישנית מנסה להסתיר פנים: שיער ארוך מידיי או לא מסודר, משקפיים עם מסגרת עבה מידיי, הבן יכול להסתיר פנים עם זיפי זקן, או זקן,
- לבוש: בגדים ארוכים מידיי, מכוסים מידיי. בגדים לא מותאמים: נער או נערה הלבושים בבגדים מוזרים, או "זקנים", מידיי או לא תואמים לגילם, אולי דווקא קצרים מידיי ולא מכסים חלקים אינטימיים, אולי כרס.
- התאמת צבעים: צבעים לא תואמים בין פריטי הלבוש, למשל גרביים כתומים והבגדים בגוון כחול.
- השמנה: הביישן שיודע כי הוא נטול חן עלול להעלות במשקל כיוון שאינו מודע לנחיצות מופע הבינאישי או כדרך להיעלם בתוך ההמון, או שבעיית ההשמנה יוצרת הצקות וביישנות בהמשך . מכל מקום הזנחה עצמית באופן כללי והשמנה באופן ספציפי אופיינית לחלק מן הביישנים, והשמנתו כמו אומרת שהוא מודע להופעתו אך ממילא אינו אוהב את גופו או אחרים אינם אוהבים את מראהו והשמנתו לא תשנה את היחס השלישי, לא תוריד ולא תעלה.
בעולם הפיתוי ישנו מושג שנקרא peacocking הלקוח מהמילה peacock, דהיינו טווס. הכוונה להתהדר בלבוש יוצא דופן וייחודי בכדי למשוך תשומת לב מהסביבה. תפיסה זו מגיעה ממחקר הביולוגיה על-פיו בעלי טבע כגון הטווסים פורשים את זנבם בכדי למשוך את בת זוגתם. המדענים הגיעו למסקנה כי לא צורת הזנב היא המושכת את הנקבה אלא העובדה שהטווס מצליח לשרוד על-אף הזנב המסורבל שלו שהיה אמור לגרום להיכחדות שלו, כלומר הזנב גורם לטווס להיות מגושם ולמרות זאת הוא עדיין שורד, ובכך הוא משדר תכונות של הישרדות ויכולת עמידה מול בנות המין השני, והדבר יוצר משיכה מאוד חזקה אצל הטווסות.
הזנב מהווה כרטיס ביקור ענק עבור הטווס, הוא משדר צבעוניות, חיוניות וכוח רב כמו גם ביטחון ביכולתו לשאת משקל רב לגופו.
הביישן רואה את דפוס הטווס, ועושה, איך לומר ההיפך הגמור.
סיפור התמודדות
גבריאלה (שם בדוי) עלתה עם הוריה מחבר העמים. היא תלמידה בכיתה ח', מצליחה בהצטיינות בלימודיה ובעצם היא מחוננת.
בעייתה הייתה חברתית. היא מאוד רצתה בקשר עם בני /בנות גילה אבל גילתה ביישנות חריגה.
שיערה מתולתל, ואמה כינתה אותה "כבשה". השיער היה לא מסודר וכיסה את אוזניה, על פי הדרכת אמה שסברה כי ילעגו לה, ומשקפיים במסגרת לא מחמיאה גדולה מידיי הסתירו פנים נאים.
גבריאלה דאגה תמיד להסתיר את אוזניה, התאמצה לא לחשוף אותם, רק בהמשך חשפה זוג אוזניים שאכן הן בולטות החוצה, דבר שהטריד מאוד את גבריאלה שמא יצחקו עליה בגין זאת.
גבריאלה הייתה הולכת בסרבל גדול, ובחולצות מפירמות לא ידועות כמו אישה בגיל העמידה, מראה היה "זקן" ולא של נערה צעירה, לא פעם הרמתי גבות למראה בגדיה הלא מותאמים לישראל והאופנה של הצעירים.
באחת השיחות שוחחנו על אופנה, מה בנות אחרות לובשות, והיא לתדהמתי גילתה בקיאות באופנות הרווחות,וגילתה כי היא רוצה להתלבש כמוהן.
ביקשתי כי תשוחח עם אמה בנדון, בתחילה התביישה שמא אמה תיעלב, שזה ייראה כביקורת על אמה.
גבריאלה אכן שוחחה עם אמה ובהמשך קנתה בגדים ממותגים מוכרים .
באחת השיחות הגיעה ושיערה אסוף, זה היה אחרי עבודה משותפת שלנו בנושא מה להערכתה יגידו על אוזניה . היא גילתה כי התגובות לא היו עזות או מעליבות, והיא נשארה בשיחה עמי עם שיער אסוף, ואפילו לא חשה לחוצה או נבוכה, רק קרירות באוזניים שלא היו רגילות להיחשף כך מעולם .
בתחילת המפגשים שלנו סבלה גבריאלה מביישנות, דיכאון ובדידות.
היא הרי כמו ביישנים אחרים רצתה קשרים חברתיים, להיות חלק מהחברה, לא להיעלם בין שערותיה.
בעקבות ההצלחות החברתיות, והשיחות שהתחילה לפתח על מותגים ובגדים היא התחילה להרגיש הנאה, ושמחת חיים פשוטה.
טיפ טיפונת – דרכים להצליח
- חזקו ההערכה העצמית שלכם .
- חשבו איך באמת אתם/אתן רוצים/ות להיראות.
- שאלו אחרים איך אתם נראים.
- חקרו את נושא האופנה ובחרו מי שיוכל עזור לכם להיראות ולהופיע כמו שאתם רוצים להיראות.
- תיהנו ממחמאות, למדו לקבל מחמאות על הופעה שלכם והמראה שלכם.
- למדו את הקשר בין הרגשה פנימית טובה מאוד להופעה חיצונית מושלמת, ולהיפך הרגשה פנימית של דיכאון והופעה חיצונית מרושלת ומוזנחת.
- זה בסדר ואפילו כיף להיראות טוב. וואו, אתם נראים מה זה טוב!
הרואה ואינו נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות
קבוצות טיפול – להתמודד עם חרדה חברתית ביחד
